הבלוג  של  יעל
מה קרה כשהוא חיכה שגם היא תתקשר, שגם היא תחזר?

באחד מאירועי הבוקר שלנו עשינו סימולציה של יחסים: הצגנו תאור מקרה על שיר ואביב שיצאו לכמה דייטים - שניהם רוצים להמשיך לראות את השני אבל שיר מחכה שאביב יתקשר, אביב מחכה ששיר תתקשר, ובינתיים - כלום לא קורה. מה עושים במצב כזה? התחלקנו לקבוצת גברים וקבוצת נשים וכל קבוצה ענתה על מספר שאלות הקשורות לסיפור.

בסוף המפגש ניגש אלי אחד הבחורים וביקש להחליף איתי כמה מילים. "אני לא מסוגל להיות היחיד שמתקשר. אני יודע שהן מחכות שאני אתקשר, אבל אני מרגיש פראייר, אני חייב לראות שגם היא מוכנה להשקיע. כל הזמן אמרת נשים צריכות שיתקשרו אליהם, תהיו גברים. אבל גם אנחנו הגברים צריכים לדעת שהבחורה בעניין. מה, אני 'לא גבר' אם אני רוצה לדעת את זה?" -"אתה לגמרי צודק. אני מסכימה איתך. נעשה כאן הצבעה וכל הגברים יסכימו איתך. אבל איך בדיוק זה עוזר לך?" הוא הסתכל עלי במבט מבולבל, הוא ציפה שאתווכח איתו, אשכנע אותו.
-"מה אתה צריך ממני, תמקד לי שאלה?"
-"יצאתי עם מישהי, פעמיים, היא ממש מוצאת חן בעיני"
לא ייאמן! הבחור יוצא עם מישהי שממש מוצאת חן בעיניו, מת לצאת איתה שוב, ומעל חמישה ימים שהוא לא התקשר כי הוא חייב לדעת שגם היא בעניין. 
הוא לא רוצה למצוא את עצמו מתאהב באיזה "מפונקת סוציומטית שהוא יצטרך לכרכר סביבה"  (מילים שלו, לא שלי) והיא בכלל לא תתחשב בו.
אז נתתי לו נאום חוצב להבות שאם יש משהו בחיים שהוא רוצה אז שיילחם עליו, שיעשה כל מה שצריך כדי שיהיה שלו, בלי שום קשר לנשיות וגבריות. בשביל דברים טובים מתאמצים. אם זה מקום עבודה, אם זה חברים או משפחה, ועל אחת כמה וכמה בת-זוג. ולמעשה ככל שתתאמץ יותר היא תהיה "שווה" יותר בעיניך.
הוספתי שלא ייתן לפחד לנהל אותו. שלדעתי הוא מסתתר מאחורי "תיאורית הפראייר" שלו, הוא בסך הכל פוחד מדחייה. הכי טבעי בעולם. אבל שלא ייתן לפחד לנהל אותו. שימצא את שביל הזהב שלו בין לנהוג באחריות רגשית  כלפי עצמו ולבחור במי להתאהב ומצד שני לא לפסול על כל מהמורה קטנה בתחילת הדרך.

עמדתי שם ונתתי נאום והוא לא הקשיב למילה ממה שאמרתי. כשסיימתי הוא הסתכל עלי, השתהה, ובסוף אמר לי: "אולי תדברי איתה את?" הפעם אני זאת שהייתי בשוק.
-"אני לא יכולה לדבר איתה, אני לא מכירה אותה, היא לא מכירה אותי, אני לא עושה אימונים אישיים, צריך להיות בסד..."
-"זהו שאת מכירה אותה, היא מתאמנת שלך, הגעתי אליכם דרכה" והוא אמר לי את שמה.

בלי לחשוב פעמיים הורדתי לו צ'פחה על הכתף (מקצועיות זה מעל הכל).


אותה בחורה כבר יומיים בוכה לי שהיא לא מבינה מה לא בסדר, למה הוא לא מתקשר. כל החברות שלה אומרות לה שמי שרוצה מתקשר, אם הוא היה רוצה אותה הוא היה מתקשר אליה. היא מרגישה שהיא מצאה חן בעיניו היא לא מבינה איך האינטואיציות שלה יכולות ככה להטעות אותה. היא היתה בטוחה שיש ביניהם משהו טוב.
-"טוב, אני אדבר איתה" אמרתי לו. "תגיד, אתה לא יודע שלנשים יש נקודת אל-חזור??"
-"לא, מה זאת הנקודה הזו?"  -"אישה זקוקה לתקשורת שוטפת ביחסים. אם בתחילת היחסים אין קשר טלפוני מעל 3 ימים אישה נכבית רגשית וכבר מאד מאד כועסת על הגבר, בעיקר אם הוא מאד מצא חן בעיניה"
-" היא לא התקשרה אלי אפילו פעם אחת, אני התקשרתי אליה שלוש פעמים ובסוף היא זו שכועסת? אתן חוצפניות"
-"תתקשר, תדבר איתה, תאמר לה מה שאמרת לי, רק בעדינות. תגדיר ציפיות, תאמר לה שאתה רוצה שגם היא תתקשר".
הוא לא הסכים להתקשר, הוא לא הסכים לנהל "שיחת נשים של יחסינו לאן". הוא לא מוכן לעשות רק מה שנשים רוצות מבלי שהן תתחשבנה בו. הוא לא היה מוכן להתקשר, אפילו לא בשביל מישהי שכל-כך מצאה חן בעיניו. מבחינתו, עד כדי כך היא מצאה חן-בעיניו שהוא היה מוכן לבוא אלי ולבקש ממני טובה, זה לא פשוט לגברים לבקש עזרה, זה למעשה מאד קשה. יכולתי להבין שעד כדי כך היא מצאה חן בעיניו שהפחד מדחייה "משתק" אותו.

היא כבר היתה פגועה, לא רצתה לשמוע ממנו. הזכרתי לה כמה זמן היא חיכתה למישהו "שיעשה לה את זה" מישהו שהיא תמשך אליו מההתחלה. אומנם הוא לא גבר-גבר כמו ש"הבטיחו" לה בכל הדרמות והטלנובלות שהיא צופה בהן אבל היא נדלקה עליו. גם לה אמרתי שעל דברים טובים מתאמצים, אבל שתתאמץ כמו אישה ולא כמו גבר, שתחזר כמו אישה לא כמו גבר. כי יש הבדל גדול ומשמעותי בין חיזור נשי וחיזור גברי. אישה היא לא פאסיבית, ממש לא פאסיבית (למרות שלמראית עין זה כך).

אז הסכמנו שהיא תלך לשיעור ספינינג שגם הוא הולך אליו (הם הכירו בחדר כושר). אחרי השיעור היא אמרה לו שהוא נתן כל-כך הרבה המלצות על השיעור הזה, והיא מחזיקה ממנו גבר שמבין בספורט, אז היא באה לשיעור לפי המלצה שלו ושהוא לגמרי צודק, השיעור מדהים והיא ממש מודה לו. כשהם עמדו מחוץ לחדר כושר היא לקחה את הטלפון שלה והתקשרה אליו, כשהוא עומד ממש לידה ואמרה לו, "יעל אמרה לי שאתה רוצה שאני אתקשר"...

זה הצליח. "המטפחת הזו שהיא הפילה" הספיקה. הם המשיכו לצאת.

אם היא לא היתה באימון אז לא הייתי מתערבת ועוד זוג שרוצים להיות ביחד היו מתפקששים. אם הוא לא היה פונה אלי, ייתכן שזה גם לא היה קורה. היא רצתה שהוא יעשה את כל העבודה, יתקשר, יאסוף אותה, ישלם עליה, יחמיא לה. והיא לא צריכה לעשות כלום. אישה צריכה לדעת איך להתנהל ביחסים כך שגבר יחזר בהתלהבות. אישה היא לא פאסיבית אבל גם לא ישירה. היא למדה את סודות החיזור הנשי. היא הרגישה בנוח עם חיזור נשי. הוא הגיב לנשיות שלה.
הוא מצידו ידע מה הוא צריך לעשות אבל לא הצליח לעשות זאת. גם הוא לא הביא גבריות, כלומר חיזור שגורם תחושת ביטחון לנשים.

זה כמו מעגל קסמים שמזין אחד את עצמו. מספיק שאחד מהצדדים לא מכיר את חוקי החיזור הבלתי כתובים ובקלות תהליך החיזור מתפוצץ על ההתחלה למרות ששני הצדדים רוצים אחד את השנייה.

 

שלכם,
יעל

קרה לכם משהו דומה? ספרו לנו!
 

♥   אם אתם רוצים לעזור לחברים שלכם תמליצו להם עלינו   ♥
♥   אם אתם רוצים להודות לנו תמליצו לחברים שלכם עלינו   ♥

 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2016