הבלוג של יעל

'להתאהב' ו'לבחור' - זה שני דברים שונים!

גדעון היה מאוהב בסיגלית כמעט שנה לפני שהזמין אותה לצאת איתו - היה לה חבר. כשהיא נפרדה מהחבר הוא לא האמין שהיא הסכימה לצאת איתו. אחרי זה הוא לא האמין שהיא הסכימה לשכב איתו. בפעמים הראשונות שהוא לקח אותה אל המשפחה והחברים שלו הוא הסתובב כמו תרנגול גאה. האישה היפה ביותר בעולם הפכה להיות חברה שלו! כשהיא הסכימה לעבור לגור איתו הוא כבר התחיל לתכנן את הדרך בה יציע לה נישואין. הם כבר גרים 4 חודשים ביחד. גדעון מספר לי שהיא כל הזמן מתלוננת, כאילו מחפשת סיבות לריב. לטענתו אין יום שהם לא רבים! הם הלכו לסדנאות והתייעצו עם חברים... כלום לא עזר. חלק גדול מהזמן היא "ברוגז" איתו. שבוע שעבר היא לא באה לטקס בו הוא קיבל 'עובד מצטיין' כי הוא עיצבן אותה.
ועכשיו הוא בדילמה - להתחתן איתה או לא?!
ללא ספק הוא מאוהב בה, האישה היחידה שהוא היה אי-פעם מאוהב בה ככה.

לפני כמה שנים אימנתי את דפנה. היא יצאה עם עודד חצי שנה לפני שבאה אלי. הוא התחיל כ"קשר מעבר". מה זה קשר מעבר? לפניו היא היתה עם דותן שנה וחצי, היא היתה מאוהבת בו, העריצה אותו, אבל הוא לא היה מוכן לדון בנושא של חתונה וילדים. היא קיוותה שביום מן הימים הוא יתחרט, היא תהיה מספיק חשובה לו. כשדותן קיבל דרך העבודה הצבה בח"ול הוא הזמין אותה להצטרף אליו. היא התנתה זאת בחתונה, הוא לא הסכים להתחתן - והם נפרדו. חודשיים אחרי הפרידה, בשבוע שדותן טס היא הכירה את עודד. היא רק רצתה להתנחם בזרועותיו, משהו זמני עד שהיא תחזור לעצמה, קשר מעבר. זה היה כל-כך נעים לשם שינוי גבר שמפנק, מפרגן, מחזר, רוצה לראות אותה כל הזמן. זה היה שינוי מרענן. בקשר עם דותן היא הרגישה כמו "מקבצת נדבות לתשומת לב ואהבה". עם עודד היא הרגישה האישה הכי יפה בעולם, הכי מוצלחת, מצחיקה, אהובה. אבל עודד לא מספיק חריף. הוא בחור חכם אבל הוא בטח לא שנון-ממזרי כמו דותן. עודד הציע לדפנה לעבור לגור איתו. מבחינתה - להסכים זה אומר שהם בדרך להתחתן. כאילו אלוהים עשה לה "דווקא", ובאותו שבוע דותן פתאום יצר קשר, אמר שהוא בארץ לביקור, הוא מתגעגע, חשוב לו לדבר איתה.

הסיפורים האלה הם רק מדגם מייצג של שתי דילמות שאני נתקלת בהן המון:

1. האם להתחתן עם מישהי/י שמאד אוהבים אבל היחסים גרועים?

2. האם להתחתן עם מישהי/ו שקצת אוהבים אבל היחסים מדהימים?




שתי הדילמות האלה מקורן בדפוס חשיבה רווקי לפיו רגש הוא המרכיב המרכז וההכרחי לזוגיות טובה ומאושרת. בקצה אחד של הדפוס הזה יש את אלה שמחפשים ריגושים חזקים מאד, תשוקה בלתי מרוסנת, כך שבלי התחושות האלה הם לא מרגישים שהם ביחסים. בקצה השני יש את אלה שחשוב להם ביטחון ביחסים, את הריגוש שלהם הם מקבלים מתחושת הביטחון. הם יהיו מוכנים להיות ביחסים ללא רגש בכלל העיקר שיהיה להם ביטחון. כל אחד מאיתנו נמצא איפשהו על הרצף שבין הקצוות האלה.
שלא תבינו לא נכון, הרגש, הקליק, הניצוץ האלוהי הבלתי מוסבר שבין גבר לאישה הוא אכן תנאי חשוב מבחינתי. אבל יש שאלות שחשוב לשאול - מהו המינון של הרגש הזה? האם הוא משהו נרכש? האם הוא התנאי היחידי הבלעדי?

- "אני לא מבינה למה את מעודדת אותי להתפשר על עודד. מה לא יכול להיות מישהו שגם ירצה אותי וגם יהיה שנון וחריף? את בעצמך אמרת שלא באים לאימון כדי להתפשר!"
- "ברגע שישתנו לך סדרי העדיפויות, ברגע שתגדירי מחדש את הערכים החשובים לך באמת, גם מה שנחשב היום לפשרה ייתכן שכבר לא יהיה פשרה, וגם מה שאת חושבת היום לאטראקטיבי לא יהיה אטראטיבי יותר. דותן רוצה אותך, את יכולת להיות איתו עכשיו בלונדון, חיה על חשבונו, הוא היה מחוייב לך, הוא התנהג כמו בעל לכל דבר, היה לו ברור שאתם נוסעים ביחד הוא רק לא רצה את מוסד הנישואין הוא רק לא רצה ילדים. אבל אותך הוא רצה. את גם לא רצית אותו מספיק בשביל לוותר על ילדים בשבילו. אבל זאת לא השאלה החשובה. את כאן כי את לא רוצה לוותר על עודד הוא מביא איתו ערך מאד גדול וחשוב עבורך. לא נוכל להפוך אותו להיות אדם שנון. השאלה היא: האם את רוצה להתאהב בו? על זה אני כן יכולה לאמן אותך!"

בתהליך האימון של דפנה ענינו על השאלות המרכזיות: הניצוץ שבין גבר לאישה קיים גם בינה לבין עודד, היא הרגישה אותו פעמיים, בשני מקרים שהוא כעס עליה ולקח לעצמו כמה ימים לחשוב. היא יכלה לראות שרגש הוא דבר נרכש, שבחצי שנה שהם ביחד הרגש שלה כלפיו הולך ומתעצם, שבשבוע שהם היו בפריז היה לה רגש חזק, היא לא התעסקה בשאלה אם הוא הגבר של חייה היא פשוט נהנתה ממנו. היא הבינה שהיא לא רוצה להתאהב בו, כי להרשות לעצמה להתאהב בו זה אומר לוותר על דותן ולזה היא לא היתה מוכנה. היא הבינה שיכולים להיות לה חיים טובים עם עודד אבל גם עם דותן. אז בעצם היה עליה שוב להחליט האם היא בוחרת בדותן.

להתאהב במישהו ולבחור בו לזוגיות זה לא אותו דבר.

אחרי הרבה לחץ ודמעות (וטלפונים...) היא בחרה בדותן. החליטה להמר עד הסוף. היא עברה לגור איתו בלונדון. הודיעה לו באופן חד-צדדי שהיא לא לוקחת יותר גלולות. פעם אחת חשבה שהיא נכנסה להריון - ואז היא הבינה שגם היא לא רוצה להיות אימא. היא רצתה להתחתן ולהביא ילדים כי כולם עושים את זה, אבל החיים שלה עם דותן טובים והיא אוהבת אותם ככה. באופן מיסתורי הגלגל התהפך... אחרי 5 שנים הוא שינה דעתו ועכשיו הוא זה שמנסה לשכנע אותה להביא ילדים. היא עוד חושבת על זה.

גדעון אגב, החליט לעזוב את סיגלית למרות שהוא אוהב אותה. ההבדל בין לאהוב מישהי לבין לבחור לחיות איתה היה תהליך חשוב שהוא היה צריך לעבור. לפני זה כל מי שהוא היה נדלק עליה הוא היה בוחר בה ולא משנה איך היא התנהגה אליו. הפעם הוא בחר להיות בזוגיות טובה.
גדעון הבין שהניצוץ שהוא מחפש נמצא מסביבו הרבה, שרגש הוא דבר נרכש ונקודת המוצא לא כזו משמעותית. היו נשים שהוא התחיל איתן עם מעט רגש ומשהו הצית והיו נשים שבהתחלה היה רגש גדול שמהר נכבה. ורגש הוא לא התנאי החשוב ביותר, אלא תקשורת, כבוד, זרימה. זה הפך להיות חשוב בעיניו יותר. הרגש כבר יבוא אם כל אלה יתקיימו.

טיפ הבלוג
הכרתם מישהו/י? טוב לכם איתו/ה? חיו את ההויה! אם מה שמפריד בינכם לבינו/ה אלה מחשבות על העתיד, הזיזו אותן הצידה ותהנו מהרגע. אף אחד לא יודע מה העתיד צופן בחובו. גם לא אתם, גם כשאתם בטוחים. עשרות מתאמנים שנשואים היום ומרוצים מחייהם ומבן/ת זוגם אמרו לי בהתחלה "שהם מכירים את עצמם, זה לא יקרה". ומיליוני מתחתנים היו בטוחים מתחת לחופה שהם יחיו באושר ועושר ו-50% מהם התגרשו. אתם יכולים לנהל רק את ההווה שלכם, העתיד הוא מיסתורי.


שלכם, יעל
 

אוהבים את הבלוג של יעל? מתחברים למסרים ולתכנים ואפילו מזדהים? בואו לראות אותה בפעולה
מספרת על האימון לזוגיות המיוחד והמרתק שהיא עברה עם ארי, חוויה מיוחדת במינה.

♥ אם אתם רוצים לעזור לחברים שלכם למצוא זוגיות תמליצו להם עלינו ♥
♥ אם אתם רוצים להודות לנו תמליצו לחברים שלכם עלינו ♥

 
 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2016