הבלוג של יעל
השמות בדויים,  הסיפורים - מהחיים
 

"למה הגבר פתאום נעלם?" על גברים שעושים "אפקט הודיני"
"חיכיתי חיכיתי, בכיתי בכיתי, ומי לא בא? מיכאל"

כבר שנים שאני רגילה לשמוע את הקיטורים של גברים על נשים, ונשים על גברים.

הרבה נשים מתלוננות שגברים לא משקיעים, אבל הכי גרוע בשבילן זה שגברים, פתאום, ללא הודעה מוקדמת, out of the blue, נעלמים.
גברים מתלוננים שנשים מצפות שהם יעשו הכל. הכל. הן מצידן לא מתקשרות, לא יוזמות, לא עושות כלום. הכי גרוע מבחינתם - זה כשנשים מנצלות. כמו שאמר לנו פעם מישהו - "הפכה אותי לנהג מונית וכספומט".

משום מה, החודש אני חייבת לציין שתופעת הגברים הנעלמים, מה שאנחנו מגדירים "אפקט הודיני" (על שם הקוסם שהיה מפורסם בהעלמויות שלו), קיבלה ממדי ענק. בכל שנותי כמאמנת לא נתקלתי בכזאת השפעה גורפת, ממש מגיפת שפעת! כל יום אני מקבלת לפחות 2-3 טלפונים ממתאמנות מאוכזבות: "מה לעשות? קבענו והוא לא מתקשר!", "יצאנו פעמיים, היה ממש נחמד, קבענו שנדבר והוא לא עונה לי יותר!?", "התכתבנו קצת בדייטינג-בוק, הוא ביקש את הטלפון ו... לא התקשר"...

אין לי הסבר לקפיצה בממדי התופעה בחודשיים האחרונים. אם למישהו יש הסבר אשמח לשמוע. אבל אני כן רוצה קצת לדבר על הדינמיקה הרגשית של גברים, שיכולה להסביר למה הם נעלמים (זה רלוונטי לרוב המקרים, אבל לא ל 100% מהם).

המגדלור
המנגנון הרגשי של גבר פועל כמו "מגדלור": הוא נדלק ונכבה, נדלק ונכבה. אישה היא כמו נר שמן, שלאחר שהדליקו אותו הוא דולק ודולק עד שנגמר השמן. גבר לעיתים (רבות) נכבה בלי שום סיבה ניראת לעין, וכשהוא נכבה הוא בטוח שהוא לא ידלק לעולם. גברים שמאד מודעים לעצמם יודעים כבר לזהות את "דפוס המגדלור" שלהם ולזהות את הסימנים המקדימים לכך שהם עומדים לכבות.
איך זה בא ליי ביטוי ביחסים עם נשים? גבר יוצא עם אישה. היא ממש ממש מוצאת חן בעיניו. ממש! אחרי 3 דייטים פתאום, בלי הודעה מוקדמת, משהו בו נכבה. בלי כל הסבר נראה לעין, מיליון כוחות ודפוסים לא מודעים יכולים להשפיע על כך. ואז - הוא נעלם, לא מתקשר, לא עונה לסמסים. אחרי שבוע, 10 ימים, חודש, (שנה...) הוא נדלק שוב, מתגעגע, "בעצם היה לנו ממש טוב ביחד", פתאום הוא נזכר שהאישה בעצם מוצאת חן בעיניו. מבחינה רגשית הוא כאילו היה ב"קומה"! הוא מאבד את תחושת הזמן ומתקשר לבחורה כאילו כלום לא קרה. האישה מצפה להסבר על ההתנהגות השערורייתית הזו, אבל אין לו הסבר. גם אם היא תתעקש איתו.

המערה
מנגנון רגשי נוסף שיש לגברים הוא "המערה": כאשר גבר מתמודד עם בעיה בחייו, הוא
מתכנס בתוך עצמו. זה יכול להיות המחשב, משחקי הפלייסטישין, מרתוני ספורט... הוא נכנס למערה ומחפש דרך לפתור את הבעיה. לבד! לגבר חשוב לפתור בעיות לבד. גם כשהוא מתייעץ, זה יהיה רק בשלב איסוף המידע. לקבלת ההחלטה הסופית הוא יתכנס בעצמו, יכנס למערה. נשים יקרות, כאשר גבר מוצף רגשית, מבחינת המערכת הרגשית שלו זה מוגדר כבעיה, גם אז הוא נכנס למערה. דוגמה: ביליתם ביחד סופשבוע מאד רומנטי, אינטנסיבי וצפוף (או דייט ארוך עם שיחות נפש לתוך הלילה) והוא נחשף רגשית. זאת הצפה רגשית עבורו! זה מצריך התכנסות במערה.

הכבוד
סיבה נוספת לגבר שנעלם, היא מתוך כבוד. כן, כבוד. הרבה גברים הסבירו לי שאם אישה לא מוצאת חן בעיניהם
אם הם לא מתקשרים אליה והיא לא מתקשרת אליהם אז זה נחשב להדדי, כאילו ששני הצדדים לא מעוניינים ולכן זה "התפוגג מעצמו". התעקשתי: "אז אם היא מתקשרת, למה אתם לא עונים?". כי הם חושבים שעדיף שהיא תבין לבד מאשר שהם יגידו לה במפורש, זה עדיין מאפשר לומר ששני הצדדים לא רצו. זה קשור למבנה התחרותי של גבר, שחשוב לו להיות הראשון, הצודק, החזק. בכל זאת הקשיתי "אבל גם אתכם מעצבן כשהשקעתם בבחורה, אספתם, שילמתם, החמאתם... ואז היא מתעלמת מהטלפונים שלכם!". רובם ענו שמה שמעצבן אותם זה שהיא לא רוצה לצאת איתם שוב, שהיא נתנה להם להרגיש שהיא מעוניינת ואז הם השקיעו בה בלי חשבון, ובסוף היא לא מעוניינת. אם היא "עונה או לא עונה" לטלפון לא זאת הנקודה.

מה עושים עם המידע הזה?

נשים יקרות, קחו בחשבון שגבר יכנס למערה, Yes he will. זוהי כרונולוגיה צפויה מראש. הרבה נשים נתקלו בתופעה הזו עשרות פעמים ובכל זאת מופתעות, מזועזעות ונעלבות כל פעם מחדש. גבר נכנס למערה. גבר נכבה רגשית. הוא "מגדלור" (ואפילו הוא לא יודע את זה). במוקדם או במאוחר זה יקרה גם "לנסיך המדהים" שאתן יוצאות איתו. כן, זה "שעף עליך", שאת "הדבר הכי מדהים" שקרה לו אי פעם. פוף! כמו בועה שמתפוצצת, בכזו מהירות הוא יכול להעלם. לא צריך לפחד מזה, פחד לא מקדם אף-אחד/ת. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מערה של גבר היא לעורר את "יצר הצייד שבתוכו" בתקווה שהייצר הזה מספיק חזק אצלו. הערה חשובה: לצערנו, הרבה מאד גברים בדורנו גודלו ע"י נשים ולא ע"י גברים, אמא, גננת, מורה... בלי לשים לב, אותן נשים דכאו את יצר הצייד שבתוכם, האינסטינקט הזכרי: "לא פותרים בעיות עם מכות..", "תירגע, זאת לא תחרות..." אלה רק חלק מהמשפטים שאמהות וגננות אומרות לבנים בלי להבין שהן מדכאות בכך את יצר הצייד שבהם. יצר זה חשוב בעתיד גם ליכולת להיות השגי בעבודה, וגם - להיות גבר כובש! יצר הצייד הוא אחד היצרים היחידים שיותר חזקים מהצורך להתכנס במערה. לכן, עם כל הרצון שלך לתת לבחור שאת יוצאת איתו ודאות וביטחון בקשר, עם כל הרצון להיסחף עם הרגש שהתעורר בינכם, לחיות את הרגע... זה לא יפעל לזכותך לאורך זמן. זה קצת כמו ללכת לבית מלון ולהנות מארוחת ענק של "אכול כפי יכולתך". מלבד סיפוק יצרים רגעים, אין בזה שום יתרון, להיפך - זה גורם נזק לטווח הארוך. ככה עם גברים. עליך לזכור שלגבר יש מנגנון רגשי שונה מלאישה. עודף קרבה ואינטימיות לא נותן לו ביטחון כמו לאישה, ולא גורם לו לרצות עוד. הוא לא אישה. רגשית הוא בנוי אחרת. לכן עליך למצוא את המינון שמתאים לך, שמצד אחד הוא כל הזמן ירגיש שאת לא לגמרי מושגת, שהוא עדיין צריך לצוד אותך, אבל מצד שני להרגיש מספיק גבר כשהוא איתך כדי שיהיה לו שווה להתאמץ עוד.

חיזור זאת אומנות. אומנות שכל אישה, בעיקר בזירת החיזור המודרני, צריכה לאמן את עצמה כדי להצליח לייצר לעצמה קשר זוגי חזק ולדעת להחזיקו לאורך זמן.


גברים ומה אתם עושים עם המידע הזה?

רוב הגברים, כאשר אני שואלת אותם על ה"כרונולוגיה הזוגית" שלהם, מספרים על כמה נשים או אפילו רק אחת משמעותית שהם איבדו כי הם היו "מטומטמים ולא ידעו להעריך אותה כשהיא היתה שלהם", ולכן הם איבדו אותה. פרוש רש"י: הם לא היו מודעים לתופעת ה"מגדלור" שלהם, וכשהם נכבו הם חשבו, בטעות, שזה סופי. כמו שבמקום העבודה בא לכם לפעמים לעזוב, להרוס, אבל אתם לא ישר הולכים ומתפטרים (אם כי יש מעטים שכן), אלא מורידים הילוך עד שאתם חוזרים לתלם אחרי שבוע / חודש. ככה עליכם להתנהל עם נשים. זיכרו, גם אם תצאו עם בר-רפאלי, והיא תהיה מושגת ויהיה לכם המון ביטחון בקשר איתה, והיא תרצה לראות אתכם כל יום ולדבר חמש פעמים ביום בטלפון, בסופו של דבר תיכנסו למערה. נדמה לכם שלא, כי אתם נזכרים בערגה בכל הנשים שלא הצלחתם להשיג, איתן "אף-פעם לא נכנסתם למערה". זה תחום העיוורון שלכם! אתם מצפים שתבוא "האחת" שתרגישו אליה כמו שאתם מרגישים כלפי אלו שהפעילו אצלכם את יצר הצייד (כי הן לא היו מושגות), אבל זו - תרצה אתכם, תתאהב בכם מעל הראש. זה לא יקרה! ברגע שהיא מושגת, ויצר הכיבוש מומש, אתם תיכבו. פוף, פתאום. תספרו לעצמכם שהיא משעממת, מעצבנת, נודניקית... כי "אתם מגדלור".

אם בהתחלה התלהבתם ואתם פתאום נכבים בלי הודעה מוקדמת, קחו הרבה אויר ו...תשמרו את הקשר! "על-אש" קטנה. היו מודעים למגדלור, כי אני מבטיחה לכם - המגדלור שלכם ידלק שוב ואז "תבכו" על הבחורה שהפסדתם. בחורה, ברגע שהיא נכבית, זה סופי. היא לא מגדלור, היא כמו נר, אם לא מוסיפים לו שמן (=אהבה) היא נכבית. אם אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים המון זמן, לא בטוחים אם זה מתאים לכם או לא.... אז זה לא מגדלור. זכרו מגדלור נדלק ונכבה, אפילו בלי הסבר הגיוני.
אם אתם מרגישים צורך למרחב, "להכנס למערה", זכרו שהאישה שאתם יוצאים איתה היא לא גבר, היא אישה שבנויה אחרת מבחינה רגשית. היא לא צריכה מרחב והיא לא תבין את הצורך שלכם במרחב.

חיזור זה אומנות. גם גבר צריך למצוא את המינון המדוייק בין הצורך שלו במרחב לבין היכולת לספק לאישה את תחושת הביטחון שהיא זקוקה לה, כדי לא לאבד אותה.



שלכם, יעל


♥ אהבתם את הבלוג? שתפו עם החברים שלכם, מרבה חוכמה מרבה טוב ♥

 
 
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2017