הבלוג של יעל
השמות - בדויים, הסיפורים - מהחיים

אני לא מתרגש מהמשחקים שלה, היום זה לא בעיה להשיג סקס

- "אני קלטתי את הקטע שלה. היא רוצה שאני אשלם עליה, שאני אהיה הנהג שלה, שאני אבדר אותה. היא לא מוכנה להשקיע, היא חושבת שזה שהיא "לא נותנת" לי זה מדרבן אותי. נראה לי שהיא שכחה שהיום זה לא בעיה להשיג זיון"
- "מה קרה? שבוע שעבר אמרת שהיא בחורה מדהימה, אמיתית, לא משחקת משחקים, יש לכם חיבור, "סוף סוף בחורה נורמלית" "
- "תקשיבי יעל, זה בסדר שדייט או שניים אני משלם ומתקשר. אבל כשניסיתי לגעת בה, רק לנשק - אפילו לא שלחתי ידיים - היא הסבירה לי שזה "מוקדם מדי", שהיא צריכה לראות שאני משקיע בה,
שאני לא רוצה רק דבר אחד, כי היא נפגעה כבר בעבר. למה מה אני נראה לה?!"
- "אבל תמיד אמרת שכשתבוא הבחורה האחת שלך, תוריד בשבילה את הירח, תשקיע בה, תשלם, תיקח, תחזיר... לא אמרת שאתה מתנהג ככה רק עם בחורות שאתה לא לגמרי מעוניין בהן"
- "חשבתי שהיא נורמלית, מסתבר שהיא כמו כולן"

אלון בן 36. בשנות העשרים היו לו שתי חברות רציניות ועוד כמה מערכות יחסים קצרות של חודשיים / שלושה. בארבע השנים האחרונות יש יובש זוגי. הוא נראה טוב, חכם מאד ולמען האמת די עשיר. סטוצים וקשרים קצרים בא לו בקלי קלות, אבל להיכנס לזוגיות רצינית הוא כבר מזמן לא הצליח.
הוא הגיע לאימון לא כי הוא חשב שהוא צריך אימון, אלא כי מעניין אותו לראות מה אני חושבת, 'כי אף-פעם לא מזיק ללמוד ממקצוענים'.
הוא משוכנע שכאשר תגיע האחת זה יזרום בקלות, ובלי בעיות הוא יציע לה נישואין תוך חודשיים פלוס מינוס, כמו שקרה לחבר שלו (בן 46 שהתחתן עם בחורה בת 30) שהיה באימון אצלנו.

לכל בני האדם יש נקודת עיוורון. הם לא רואים את הטעויות שלהם, בעוד שלכולם מסביב הן ברורות כמו שמש.

נקודת העיורון של אלון שהוא כבר לא מתנהג כמו "גבר", כמו שהתנהג כשהיה בשנות ה-20 שלו. אז הוא השקיע בנשים, היתה לו סבלנות טבעית ל"משחקים" שלהן, הוא היה לארג' ולא מתחשבן. על זה הוא אמר בציניות "נו ומה זה עזר לי? אני עדיין רווק". עניתי לו ש"לפחות אז הצלחת להיכנס למערכות יחסים, היו לך קשרים ארוכים. היום אתה לא עובר דייט שלישי, גג 5 דייטים ואז אתה הורס את זה".
לגבי ההורס יש לנו ויכוח, כמו שהוא אומר "אני לא הורס, הן הורסות. אני רק מוותר".
 
זאת עוד דוגמה אחת מתוך המון מקרים שאנו פוגשים, דוגמה לקשר עם הרבה פוטנציאל שהתמוסס כי אישה לא יודעת איך לשמור על עצמה (והגבר מפרש בצורה לא נכונה את ההתנהגות שלה). הרצון לקחת את הדברים לאט הוא נכון לקשר וחשוב להצלחתו, אבל צריך לדעת לעשות את זה נכון. דלית ממש הלהיבה את אלון, כבר הרבה זמן לא ראיתי אותו מתלהב ורוצה מישהי ככה. אבל בגלל שלא ידעה איך לדבר לגבר (למהות הגברית), בגלל הנאומים המחנכים, בגלל העקרונות שלה ("אני לא משחקת משחקים, אני אישה כנה וישירה") גרמה לאלון, לגבר הדלוק עליה, להיכבות במהירות שיא.

חיבור בין גבר ואישה זה חיבור של גבריות ונשיות.

גבריות נמדדת בכמה וכמה רבדים: כיבוש, ישירות, איתנות, ביטחון, ניהול רגשות.
היום אני רוצה לדבר על הגבר שנלחם בדרקון, על העוצמה הגברית הפנימית שמתבטאת באיתנות וניהול רגשות.
במיתוסים העתיקים האביר האמיץ נלחם בדרקון הרשע, הורג אותו ומציל את הנסיכה שכלואה במגדל הגבוה. היום אין דרקונים להילחם בהם... המבחנים המודרניים שגבר עובר כדי להוכיח שהוא "ראוי" לנסיכה מאד שונים - אבל עדיין קיימים, ועוד איך.

והיום מי שמעביר את המבחנים הללו זה לא הדרקון, זו הנסיכה בעצמה!!!

המבחן הראשון, הפשוט, שהיה לאלון קל לעבור, הוא מבחן הביטחון: אישה בודקת אם גבר יכול לתת לה ביטחון כלכלי - זהו צורך ביולוגי לחלוטין. גם אם היא מרוויחה יותר ממנו היא צריכה לדעת שהוא יכול להחזיק אותה ואת הצאצאים שלהם לעתיד לבוא - שהוא בעצם יכול לצוד לה אוכל ולהגן מפני סכנות. פעם הסכנות והציד היו דוב או באפאלו, היום צדים בית, אוטו, קריירה...  אז בדייטים הראשונים גבר לא מביא לאישה באפאלו הביתה, וגם אין לו "שרשרת עם מזכרות" על הצוואר. אז הוא מזמין אותה לסרט, אוסף אותה, לוקח לבית-קפה או מסעדה...
ככול שגבר משקיע יותר זה סימן שהוא יותר 'גבר אלפא' - חזק ומוצלח יותר מאחרים. איך הוא מוכיח את זה בעידן שלנו? מוציא את האישה למסעדה, קונה לה תכשיט... כל אחד לפי יכולתו.

לאלון לא היתה בעיה להוכיח שהוא גבר אלפא בצעירותו. הוא הוכיח בעיקר לעצמו, זה דירבן אותו והלהיב אותו. אבל עם השנים הכיבושים פחות מרגשים, ההורמונים כבר נחלשים. יש לו "מספיק שיני שנהב על השרשרת של הלוחם", הוא רוצה בעיקר לנוח. הוא לא רוצה להתאמץ להשיג בחורות אבל הוא רוצה את אותה הצלחה כמו שהיתה לו כשהתאמץ. אז הוא רק היה צריך להיזכר במי שהיה, קצת לנקות את הקורים... זה החלק הפשוט, ואכן זה היה פשוט.

עכשיו נעבור למבחן העיקרי, זה הדרקון הגדול שאלון לא מצליח לעבור, לא עכשיו ולא בשנות ה-20 שלו. אנחנו קוראים לו "מבחן האש": זה קורה כשאישה לא מרוצה, כשהיא מציבה דרישות או אפילו מבקשת בצורה ישירה שדי ברור שאי-אפשר לומר "לא"... בשביל גבר הטענות, הדרישות שהאישה מפנה כלפיו זה כמו אש יוקדת, זה כמו אש חיה בשדה הקרב, חלק מהגברים אף יאמרו שיותר קל להם להתמודד עם אש חיה. את מבחן הלחץ הזה הוא לא עובר, כבר שנים.

בעבר הרחוק גברים חונכו לשלוט ברגשות. ילד שבכה ציפו ממנו להפסיק לבכות: "אתה לא ילדה". כאשר ציפו מבן-זכר לכבוש את הרגשות שלו חינכו אותו לניהול רגשי. "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". חינכו אותו במודע או שלא במודע לעמוד גם מול... פרץ רגשות של אישה. בשל המבנה ההורמונלי שלנו גברים הם יותר לוחמניים ונשים הן יותר רגשניות (עניין של מינוני טסטוסטרון ואסטרוגן).

לגבר גברי יש יכולת לניהול רגשי, הוא לא נסחף בדרמות הרגשיות של אישה, הוא לא מתרגש מנאומים של "אני לא כזאת", "מגיע לי יותר"... וכשאישה אומרת לו "לא" הוא שואל למה היא מתכוונת,
הוא לא מתרגש מה"לא" שלה, זה לא מכבה אותו או גורם לו לותר על הבחורה, להתאכז (כמו שקורה להרבה גברים היום). בכל פעם שדלית נתנה לאלון את הנאום של "אתה צריך להשקיע... אתה צריך להוכיח..." הטסטוסטרון שלו קפץ אבל לא כגבר כובש אלא כגבר לוחם. זה הבדל מאד משמעותי. כגבר לוחם הוא יוכיח לה, הוא כבר יראה לה. זה לא עובד עם נשים, זה מפיל קשרים. אם היתה לו יכולת לעמוד איתן מול "האש של אישה" הוא לא היה מוותר, להיפך, הוא רק היה מפעיל יותר קסם, יותר כיבוש. כל כך מעט גברים יודעים לעשות את זה בימינו.

גבר שכובש אישה מצליח בזה לא בגלל שהיא קופצת עליו, אלא בגלל שהיא מעמידה אותו במבחנים והוא מוכיח לה שהוא גבר אלפא שאפשר לסמוך עליו ושהוא לא מתרגש מה"פוזות" שלה. כל בחורה עושה את המבחנים האלה!

אז אלון כמו שאמרתי עבר בקלות את המבחנים להוכחת הביטחון. הוא יצא רק עם נשים שממש מוצאות חן בעיניו והשקיע הרבה. הוא נזכר כמה זה עובד וכמה זה יחסית קל ופשוט (גם בשנות ה-20 שלא היו לו אמצעים כמו היום זה עבד, אז היום פי כמה ) אבל המבחן שמאד קשה לו לעבור זה "מבחן האש". הוא השקיע הרבה בתרגול של התמרת הלוחמנות בכיבוש. לוחמנות גברית טובה בעסקים או בשדה הקרב, אך מול אישה זה כבר סיפור אחר. כחלק מההשקעה, אלון למד לתת לאישה מחמאות, כלומר ביטחון במילים,(להבדיל מביטחון במעשים , שגם חשוב מאד) על המראה שלה ועל האישיות שלה, גם ובעיקר כאשר היא מתחילה בנאומים המעצבנים או בדרישות של "אתה צריך להשקיע בי, לפנק אותי".
בפעם האחרונה כשדלית אמרה לו "אתה לא משקיע בי כמו בהתחלה" הוא ענה "אני משקיע בהפתעה שלי לכבודך וזה דורש הרבה זמן" (כבר אמרתי שהוא בחור חכם?) ומיד התקשר אלי "מה עושים, אני צריך להשקיע עכשיו, יש לך רעיון?"

הוא מתאר את התהליך כאילו כל פעם כשאישה מתחילה עם המשפטים המעצבנים שלה הוא מדמיין את עצמו עם כפפות אגרוף, אני עומדת מאחוריו עושה לו עיסוי לכתפיים, והוא אומר לי "תחזיקי אותי, שאני לא אראה לה"... אני מורידה לו את הכפפות, נותנת לו זר ורדים לתת לה ואומרת לו "אל תדאג היא תידקר מהקוצים, אבל בסוף תודה לך :) "

שלכם ב ♥
יעל

 
 
האם כבר קראתם את "המדריך לדייטים מוצלחים" שלנו?

אם לא - הורידו אותו עכשיו, זה בחינם!
 
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2017