הבלוג של יעל

אני לא רוצה לפגוע בך!

"תקשיבי, אני לא בטוח בקשר הזה, אני לא רוצה לפגוע בך. את מקסימה, טוב לי איתך, אני נמשך אליך, אבל... חסר משהו, ואני לא בטוח שאת האישה של החיים שלי"

אין לכם מושג כמה נשים נשואות שמעו את הנאום הזה ממי שהיום הוא בעלן.
האמת... בא לי להרוג אותם כשהם מספרים לי שלמרות שהזהרתי ואיימתי עליהם שהם יסתבכו איתי - הם בכל זאת עשו את השיחה הזו. אבל מתברר שהם לא מצליחים להתאפק. הפחד של הגברים האלה מקשר עמוק מנהל אותם, והוא כל כך חזק שבסוף הם מוצאים את עצמם נושאים את הנאום הזה.
אולי זאת אני שלא מבינה גברים (עדיין)? אולי יש להם "איזה גן" שמכריח אותם לעשות את השיחה הזו? אני צריכה פשוט לקבל, בלי להבין (מה לעשות, לנשים כנראה אין את הגן הזה).

דורון בן 37, התגרש לפני כמעט 10 שנים. אשתו בגדה בו. מאז הוא לא יצא עם אף אחת, ממש התנזר, מלבד צ'טים עם נשים לא היתה לו שום אינטראקציה זוגית. הוא לא יודע לומר מה השתנה פתאום, למה אחרי 10 שנים פתאום "בא לו מישהי".
הוא בא לאימון כי הוא ניסה לצאת קצת עם נשים, ובאופן די צפוי לא ממש הצליח לו. "הנזיר שיצא לדייט" - כבר כתבו ספר כזה?
התברר שגם לפני שהוא התחתן הוא לא היה דון ז'ואן גדול,
היו לו מעט מערכות יחסים, בעיקר עם נשים "שהתלבשו עליו".
 –"את יודעת יש נשים שמהנדס חנון עם דירת 4 חדרים בחולון ועם עבודה יציבה, משכורת בטוחה ורכב ליסינג חדש כל 3 שנים... זה חלום שהתגשם". אלא שאותן נשים שהוא החלום עבורן לא היו החלום שלו.

דורון התחיל לצאת עם בתיה חודשיים לפני שניהל איתה את "השיחה". עוד אישה שהתלבשה עליו. בהתחלה היא נראתה בעיניו טוב, חמודה, הוא אפילו ניסה בעדינות להתקרב אליה, אבל נראה היה שהיא מעוניינת במישהו אחר, אז הוא הפסיק ליזום. יום אחד היא פשוט התיישבה לידו והתחילה לדבר איתו, לקח לו 10 ימים להעז להזמין אותה.

מהדייט הראשון הכל זרם. היה ברור מאד שהיא בעניין, ענתה מיד לטלפונים שלו, היתה מוכנה לצאת איתו בכל פעם שהוא הזמין אותה. אחרי שבועיים כבר הצהירה שהיא שונאת משחקים ושכאשר היא יוצאת עם מישהו היא אוהבת להתמסר, היא אוהבת להתאהב והיא מתכוונת להתאהב בו. היא הכינה ארוחות ערב מושקעות, התחלקה חצי-חצי בתשלום כשהם יצאו, היא היתה נוסעת אליו יותר ממה שהוא נסע אליה (כי היא גרה עם שותפה במרכז תל-אביב והוא גר בדירה לבד). בקיצור, כמו שאני אוהבת לומר "הגישה את עצמה על מגש של כסף" והוא היה רק צריך להתכופף ולהרים את הכסף.

-"אני רוצה לעזוב אותה, היא לא עושה לי את זה"
-"דיברנו על 4 חודשים להיות בתוך היחסים, בלי בכלל לחשוב על לעזוב"
-"נכון, אני יודע, אבל אני חושש שהיא תפגע אם זה ייגמר"
-"אבל כשעשינו את ההסכם האופציה שזה יגמר והיא תפגע היתה קיימת. אז מה השתנה?"
-"היא יותר חשובה לי היום, קודם ידעתי את זה אבל לא ממש חשבתי על זה, היום אני כבר קשור אליה. ואל תהיי כמו כל הידידות שלי שאומרות לי שאני מתאהב בה. כי היא לא הסגנון שלי"
-"איך תתאהב בה?! היא לא מניאקית. היא לא עושה לך שיחות דרמטיות שאתה שונא, היא לא מדברת איתך על גברים אחרים, היא לא מבריזה לך, ואתה לא צריך לרדוף אחריה!"
-"מה לעשות שאלה שאני רוצה לא רוצות אותי?"
-"גם אותה רצית בהתחלה, עד הקטע שהיא רצתה אותך"
-"תקחי לדוגמה את דורין מהמשרד שלי - בחורה טובה, מתייחסת ממש יפה, היא לא מניאקית!"
-"אם אני זוכרת אז היא רק לא רוצה אותך, לא אישרה אותך כחבר בפייסבוק, ואף פעם לא הזמינה אותך לרדת לאכול איתה צהריים, כמו שהיא מזמינה הרבה חבר'ה אחרים במשרד"

דורון ואני יכולנו להמשיך לשחק פינג-פונג כזה עוד כמה שעות. הוא "מכה בכדור" בטענה שהוא מעוניין בבחורות טובות והן פשוט לא רוצות אותו ומביא דוגמאות לכך, ואני "מכה בכדור" בטענה שהוא משתייך לקבוצת הרווקים הסדרתיים שמתאהבים רק במה שאי-אפשר.
העניין שגם אם הייתי מצליחה לשכנע אותו שזה נכון אז עדיין היה מרחק גדול מאד בין להבין את זה לבין היכולת להתאהב במישהי שהיא מושגת, לרצות מישהי מושגת, בעיקר לגברים שאינסטינקט הצייד שלהם מפותח (מדי).

אז חרגתי ממנהגי.
אחרי שהוא ניהל איתה את "השיחה" ביקשתי שהם יבואו ביחד, ואז התחלתי לאמן גם אותה. בתיה היתה צריכה ללמוד "לתת קונטרה", כמו בריקוד, שהוא ירגיש התנגדות, שהוא ירגיש שהוא מוביל, שהוא רוצה יותר. לא כל הזמן, אבל מידי פעם הוא צריך קונטרה ועוד יצטרך.

אחרי כמה שבועות הוא קלט. הוא התקשר לומר לי שה"משחקים" האלה לא יעזרו והוא יודע שזה לא באמת שהיא לא רוצה לפגוש אותו, או שיש לה פתאום מלא מחזרים. הוא יודע שאני מעורבת בעניין והוא מודיע לי שזה לא יעזור. מצד שני, בתיה התקשרה לבכות לי ש"זה לא עוזר וזה לא טבעי" ושהיא שונאת את המשחקים.

" ס ב ל נ ו ת " .  זאת אחת המעלות החשובות ביותר לאישה כדי להצליח להחזיק גבר, "סבלנות ואמונה בכוחות המשיכה שלך". אחרי חודשיים הגלגל התהפך. המשחק הפך אמיתי. כאשר היא לא התקשרה יומיים ובסוף הוא התקשר, היא למדה שעדיף לה לחכות לטלפון ממנו כי אז היא מרגישה יותר מחוזרת, יותר נאהבת וזה עדיף על הרבה שיחות בהן היא זאת שמחזרת ומרגיעה את עצמה שהוא בעניין שלה עדיין. היא למדה להנות מההשפעה של ההתנהגות שלה על היחסים ביניהם. הוא התחיל לחזר. 

עכשיו, אחרי שנתיים וחצי, הם מתחתנים. אכן היא היתה צריכה המון סבלנות. אבל כשאישה מאמינה "בכוח המשיכה שלה" קל לה לגלות סבלנות.

אבל מבחינתי האימון שלו לא הצליח. לפי תפיסת האימון שלי דורון היה צריך לשנות את הדפוסים שלו כדי להיכנס ולהחזיק קשר, הסביבה (כלומר בת הזוג שלו) לא צריכה להשתנות עבורו. השינוי לא בא ממנו, זה האימון שלה שהצליח ובזכות זה הם ביחד.
האם באמת האימון שלו לא הצליח?! הרי הם מתחתנים. אז הוא קיבל את מה שלשמו הוא בא אלי.
אולי זאת אני שצריכה להגמיש את דפוסי החשיבה שלי?
כי אולי כל דרך שהיא חוקית, מוסרית ומכבדת שתוביל זוג לחופה היא טובה. גם אם היא לא הדרך שכתובה בספרי האימון. ואולי לחשוב שהוא זה שצריך להשתנות זה דפוס החשיבה הרווקי שלי שעדיין מנהל אותי, והחשיבה הזוגיות היא שלא חשוב מי משתנה, העיקר שהזוגיות הצליחה ושטוב לשניהם בקשר.

טיפ הבלוג
בכל פעם שבא לכם לומר לבן-זוג שלכם (או למישהו שאתם יוצאים איתו/ה) משפטים שהמסר שלהם "אני לא מעוניין בך, אני לא מעריך אותך, אני לא אוהב את זה וזה אצלך..." עיצרו רגע ובידקו עם עצמכם – למה אתם צריכים להנמיך אותם כדי להרגיש טוב בקשר?
חשוב מאד להבדיל בין בקשות ממוקדות על דברים בהתנהגות שמפריעים לכם וניתנים לשינוי לעומת לומר לבן/ת הזוג משפטים שאין ביכולתו/ה לעשות איתם דבר ורק מעכירים את הקשר.



שלכם, יעל
 

אוהבים את הבלוג של יעל? מתחברים למסרים ולתכנים ואפילו מזדהים? בואו לראות אותה בפעולה
מספרת על האימון לזוגיות המיוחד והמרתק שהיא עברה עם ארי, חוויה מיוחדת במינה.

♥ אם אתם רוצים לעזור לחברים שלכם תמליצו להם עלינו ♥
♥ אם אתם רוצים להודות לנו תמליצו לחברים שלכם עלינו ♥

 

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2016