דף הבית >> בלוג ומאמרים >> נתיב העלים (לקוח מסדנת "BEיחד") >> נתיב העלים - תהליך הזוגיות
 


נתיב הזוגיות - גישת יעל לב-אור למציאת זוגיות

 

נְתִיב הֶעָלִים - תהליך הזוגיות

לפני כניסתכם לנתיב הזוגיות (נתיב העלים) אתם משולים לשני עלים הנשטפים במורד הנהר: כל עלה מובל על-ידי זרמים אחרים, מסתחרר ממערבולות שונות, כל אחד ונתיב זרימתו (נתיב זרימת חייו), מסלולם שונה אך שניהם זורמים באותו נהר, יעדם הסופי זהה. בתחילת תהליך החבירה (חיזור) תהיו משולים לאותם עלים: אך-עתה נקלעו אלו לאותו זרם, מסתחררים מאותם מערבולות, מתקדמים ומעוכבים על-ידי אותם גלים, אך לכל אחד נתיב זרימה משלו. בעיצומו של תהליך החבירה תזרמו בנתיב-חיים אחד, תהיו כשני עלים שסגולותיהם של המים איחדו בניהם, דבוקים לכאורה, זורמים יחדיו, חיבור שברירי העלול, מחד-גיסא, להשתחרר ממשב גל עדין, ומאידך-גיסא, איתן אל מול מערבולות חזקות. נתיב אותו חורצים בנהר שני עלים עמוק מנתיב של עלה אחד.
רבים נוטים לראות עצמם כעלה אחד בודד, נתיב חיים אחד, כמדומה, חורצים הם, אך אין זה כך עץ ומלואו הם: אין-ספור עלים, אין-ספור נתיבי חיים, פוטנציאלים לא ממומשים. משנפגשים לראשונה מסלוליהם של זוגות ונתונים הם להשפעתו של אותו זרם מתחיל תהליך החבירה (חיזור), מזהים הם את הפוטנציאלים הנסיכיים החבויים בבן/בת-חברותם, מתאווים [תאווה] ומתהווים [הוויה] הם לחבור אליהם לכדי מיזוג. בנקודת המיזוג (מגדירים הם עצמם כזוג) משולים הם לשני עלים שסגולותיהם של המים איחדו בניהם, דבוקים לכאורה, זורמים יחדיו, חורצים נתיב חיים אחד. לרוב בני ההוד (גברים) ובנות ההדר (נשים), בתחילה, קוסמת חווית המיזוג ושוטפת אותם בסערה. עד שטועים הם ומזהים הם את עצמם כשניים שהם אחד, שכחו שהם שניים כאחד. אזי אט אט פג קסמו של המיזוג. ובני הזוג החווים עצמם כעלה אחד -- חיבורם הופך שברירי ומשב גל עדין מפר חיבורם. 

 

כוחות הדחייה גוברים על כוחות המשיכה, שכן בראותם עצמם כעלה אחד אין הם חווים עוד את ייחודם, איבדו את עצמם למיזוג. "איבדו" את עצם ייחודם, לכאורה, בנקודת התחברות-הצמדות העלים, בנקודה בה הפכו שניהם לנתיב אחד, עלה אחד (שניים שהם אחד). אין כוח ייחודם משרת עוד את זרימתם, כוח מקדם הפך כוח מעכב, עתה מתהווים הם לשוב ולחוות את כוח ייחודם, טועים הם בחושבם שאיבדו זאת למיזוג. משכוח הייחוד אינו עוד מקדם את תהליך החברות, משב גל עדין עלול להפרידם. כשמאבדים בני ההוד ובנות ההדר את ייחודם בעיני עצמם תולים הם את האשמה בבן/ת זוגם, בחושבם שאין רואה עוד את ייחודם. אך זה הם עצמם שאינם חשים עוד את עצמם. בתהליך איטי מפסיקים הם להקרין החוצה את ייחודם עד שבן/ת זוגם וסביבתם אינם מזהים עוד את ייחודם וכוח המשיכה שאיחד אותם בתחילת תהליך החבירה נחלש כאילו נעלם. מאחר ש"מאבקם" הוא מחוץ פנימה, מנסים הם לחוש את ייחודם דרך עיני זוגם/תם, כפי שחשו בתחילת תהליך החבירה, בו זוגם/תם העצימה/ים את תחושת ייחודם. אך זוגם/תם אינו חש/ה עוד את ייחודם שכן פסקו הם מלהקרינו ולכן אין ביכולתו/ה להעצים זאת גם אם י/תרצה בכך בכל מעודו/ה. משאפס כוחם ממאבק אינם רואים עוד ברירה אלא להפריד בין העלים, כך חושבים הם שיחוו שוב את ייחודם, דרך עיניהם של בן/ת זוג אחר/ת. בחיפוש אחר מיזוג מוצאים הם בתחילה את "ייחודם שאבד", ייחודם שלכאורה אבד למיזוג ונמצא כשהותר. אך כל שקרה שברגע התרת המיזוג נפסק המאבק מחוץ פנימה והחל החיפוש מבפנים החוצה. רגע תחילת החיפוש הוא רגע ההתחברות לייחוד. הווית החיפוש היא המראה למציאת הייחוד. כך שההתרה אין בה בכדי להחזיר את תחושת הייחוד אלא הווית החיפוש. אם כן מדוע להתיר חיבורי עלים?! את הווית החיפוש ניתן לעטות בכל מקום, זמן ומצב. 

 

 המשך לקרוא על נתיב העלים - מלכה לב-אדום

+ שלח משוב
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2018