הבלוג של יעל
מארח את שי

השמות והסיפור - אמיתיים ומהחיים!

למרות שהיא אמרה שזה לא יקרה השגתי את אשת חלומותי!
הסיפור של שי

מכירים את אלו שנכנסים לחדר ואף אחד לא שם לב? אלו שלא מסוגלים להתחיל לדבר עם אנשים חדשים?
טוב, אז... זה לא המקרה.
שמי שי, בן 41. מאז ומתמיד הביטחון העצמי שלי היה בשמיים. במשך שנות הרווקות שלי חוויתי  לא מעט קשרים זוגיים, שהיו מאוד עוצמתיים וגם מאד... קצרים. חודש, לפעמים חודשיים, גג – שלושה חודשים.
הייתי מגיע לדייט הראשון בפול גז ומשם... רק הגברתי מהירות. צחוק בצד זה באמת מה שקרה. ומהרגע שהחלטתי ש"זה זה", ההתלהבות שלי היתה בשמיים. אחרי כמה שבועות של קשר "הן" תמיד היו מגיעות... מי? שיחות ה-"יחסינו לאן" המוכרות והמטרידות, ואיתן הגיעה ההרגשה שזהו, הקשר נידון לכישלון. אם הבחורה מתלוננת משמע... שהיא לא מעוניינת. הרי זה ברור שאם היא לא מרוצה אז זה לא ימשיך.
ומה לדעתכם עושה גבר שבטוח בעצמו בסיטואציה כזו? אומר את המילה האחרונה! וכך בדרך כלל הייתי נפרד ממנה לפני שהיא תעזוב אותי.

מסלול ההתרסקויות שלי שינה כיוון לפני כשנתיים. הייתי בדיוק אחרי עוד מערכת יחסים קצרה שכזו. התחלתי אז להבין שיש איזה דפוס שחוזר על עצמו בכל מערכות היחסים שלי. בערה לי בעצמות ההבנה שאם לא אשנה משהו בהתנהגות שלי אמשיך לקבל את אותן תוצאות, אבל לא היה לי מושג מה. למזלי הרב בדיוק אז נקלעתי להרצאה של מרכז הכל יחסים. בהרצאה גיליתי מספר דברים מאד חשובים על ההבדלים בין גברים לנשים. הדבר הראשון שהבנתי, זה שלא משנה כמה אנסה להבין אותן (נשים הכוונה) – זה לא יקרה! אנחנו כל כך שונים שאין טעם בכלל לנסות. מה שכן חשוב זה שאדע ליישם את ההבנה של השוני הזה. רציתי ללמוד מה אני כגבר צריך להביא ליחסים כדי שהם יעבדו. הבנתי שכאשר אישה מתלוננת או מנסה לשנות אותי זה לא אומר שהיא עומדת לעזוב, אלא לרוב זה בדיוק ההפך! כשאישה אומרת את דעתה – ולנו הגברים זה נשמע כתלונה – זה בעצם בגלל שהיא כן מעוניינת ולכן היא טורחת לומר לנו את דעתה כדי שזה ישפר את היחסים בינינו... (לך תבין... או שעדיף לא לנסות :-)

המשכתי ללמוד על זוגיות ותקשורת זוגית בסדנאות נוספות של יעל וארי. בקשרים שיצרתי במהלך הסדנה הראשונה כבר ניסיתי ליישם את הכלים שרכשתי. בקשר הראשון... שוב נכנסתי בפול גז (ההרגלים הרווקיים שלנו כל-כך חזקים) ושכחתי לגמרי את הברקסים. בסופו של דבר הקשר הסתיים לאחר כחודש. כמה מפתיע. בקשר השני הקפדתי לשים (לעצמי!) ברקסים, לקחתי את זה בקצב נכון שמאפשר לבחון דברים שבעבר אפילו לא התייחסתי אליהם, כמו חשיבות ערכים משותפים (על זה למדתי בסדנה). בדר"כ הייתי רגיל להתאהב ו"לזרום", לא עצרתי בכלל לבדוק האם אנחנו באמת יכולים ליצור זוגיות או לא... יש משיכה? יש כיף? אין תלונות? מצויין, ממשיכים! גם בקשר הזה היו את כל הגורמים הללו אך הפעם גם בדקתי את הערכים וגיליתי שיש פערים שלא בטוח שניתן לגשר עליהם (אמונה דתית שלה מול חילוניות מוחלטת שלי). בעבר כשהייתי נכנס בפול גז הקשר היה נגמר ושני הצדדים היו יוצאים פגועים. הפעם בזכות הברקסים הגענו להחלטה משותפת שלא נוכל להתגבר על ההבדלים. זו הפעם הראשונה שעצרתי לרגע לבדוק ולחשוב ולא ישר לחצתי גז. גיליתי שרק טוב יצא מההמתנה הזו, והאמת, בזכות זה עד היום אנו נשארנו ידידים טובים.

ואז נכנסה לחיי יערה, שמהרגע הראשון שראיתי אותה נדלקתי!!! (זה היה בערך חודשיים לפני שהיא ידעה בכלל על קיומי...)

כשראיתי אותה מיד התחלתי לשאול ולברר עליה. חבר משותף שהיה ביומולדת שלה דיווח שהיא בת 25 ושחבל לי על הזמן אני "זקן מדי" בשבילה. חודשיים מאוחר יותר התברר לי שבמסיבה שאלו אותה לגילה וידיד שלה ענה בצחוק שהיא בת "לפחות 25" (וכך היא גם כתבה באלבום המסיבה), אז חבר שלי הסיק מכך מסקנה שגויה. די רציתי להרוג אותו על כך...

הפעם הבאה שבה פגשתי את יערה הייתה כאשר נפגשנו "במקרה" בהרצאה נוספת של מרכז הכל יחסים. באותו הזמן שנינו הפכנו לצוות במרכז. ברגע שנודע לי שיערה בעצם בת 32, נתתי לעצמי אור ירוק וחיזרתי אחריה במרץ. למרות כמה דחיות מיערה, בהן הרגשתי תחושה קשה ופחדתי שאני מאבד אותה המשכתי להתמיד. בכל זאת, היא הרשתה לעצמה להנות מהחיזור והנתינה שלי. אז המשכתי.

ואז זה קרה...!

איבדתי אותה.

רק אחרי שאמרה לי בצורה ברורה, שלא משתמעת לשתי פנים, שהיא לא מעוניינת, קלטתי ששוב עשיתי את אותה הטעות. פעלתי מתוך אותו דפוס ישן שלי שלא עוצר, ובעצם לא רואה ממטר את מי שמולי.

הבנתי שאני חייב לשים לעצמי ברקס אם אני רוצה לזכות חזרה ביערה. לקחתי צעד אחורה ו"חישבתי מסלול מחדש". לאט לאט, בעקביות וסבלנות מורטת עצבים, עם אימון צמוד של יעל לב-אור למדתי איך לחזר נכון. אני הייתי בטוח שאני יודע איך להקסים נשים, אבל התברר שזה היה נכון באופן חלקי. ידעתי להשיג אותן אך לא ידעתי איך לשמור על הקשר לאורך זמן. למדתי איך ליצור אצל יערה סקרנות שתגרום לה לרצות להכיר אותי יותר. בעזרתה של יעל הצלחתי להתאים את הקצב שלי לזה של יערה (מסתבר שזה דבר חשוב ביחסים, להתאים את הקצב שלך למי שמולך). לקח דם, יזע ודמעות... אך הסוף טוב, ולאחר חודשיים נוספים יערה התחילה להתאהב.

הצלחתי להשיג את האחת שלי!

יכולתי לסיים את הסיפור כאן, אבל זה לא סיפור אגדה או סרט של וולט דיסני.
לאורך הזמן צצו להן התלונות. היו לא מעט רגעים בהם עלו שוב החששות ש"הנה, זה הולך להתפוצץ לי בפנים"... היה לי דחף חזק לקום ולברוח לפני שהיא תעזוב אותי. הרגל של "רווק סדרתי". אחרי ההשקעה של החודשים האחרונים זה היה יכול להיות כואב מאוד. הרגשתי שגם ככה לא אוכל אף פעם לרַצות אותה, אז מה הטעם להישאר? עדיף לסיים את זה עכשיו. אבל אז נזכרתי בהבדלים בין נשים וגברים... שינוי הפרשנות שלי עזר לי להבין שכשיערה מתלוננת סימן שהיא רוצה לשפר אותי (כי היא אוהבת אותי) ולא כי היא רוצה לעזוב אותי!

אז נשארתי.
וזה השתלם :-)

יומיים לפני ראש השנה (ספטמבר 2014), יערה ואני התחתנו כדת וכדין.
כיום, בכל פעם שיערה מתלוננת (וזה קורה לא מעט, מה לעשות ככה זה נשים) אני, "הגבר", תמיד אומר את המילה האחרונה: צודקת אשתי! :)  אבל ת'כלס: אני מקשיב. מדבר. נוכח.
לא בורח.
וקחו טיפ ממני – זה עובד כמו קסם (היא מפסיקה להתלונן :-)

שלכם,
שי לב

   

 
 
האם כבר קראתם את "המדריך לדייטים מוצלחים" שלנו?

אם לא - הורידו אותו עכשיו, זה בחינם!
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
  טלפון ליצירת קשר: 058-5350535 כל הזכויות שמורות - הכל יחסים 2009-2017